ריפוי רגשי רב - חושי, איך זה עובד? - יוצרים מציאות

חיפוש מאמרים



ריפוי רגשי רב - חושי, איך זה עובד? תאור מקרה

אור בגים

ריפוי כאב פנימי בשיטת נפש חיה, איך זה עובד?

אלונה

איזה מהממת! חשבתי כשנכנסה אלונה לקליניקה שלי. בחורה יפהפייה אחרי צבא, לפני הנסיעה הגדולה למזרח.

אני חולקת אתכם חלק מתהליך עבודתנו המשותפת שארך חצי שנה, ושמה בדוי כמובן.

לא טוב לה, היא אומרת. עיניה משקפות כאב ובושה. יש בתנועותיה נוקשות. היא הגיעה אלי כי היא מבינה שהיא זקוקה להכוונה. מטרת הטיפול היא להרגיש טוב עם עצמה. יש לה רק בנים ידידים, לא היה לה אף פעם חבר. היא רוצה ללמוד למתן תגובות קיצוניות לדברים שמפריעים לה או לא בשליטתה, להיות פחות מתוחה, רעה וצינית וגם...מזה כמה חודשים שללא כל סיבה הברך השמאלית שלה כואבת. היא מודאגת זה יפריע לה בטיול. בכל הבדיקות לא מצאו דבר.

העיקרון הראשון שלפיו אני עובדת בשיטת נפש חיה הוא האמונה ותפישת החיים לפיה בכל מצב יש פוטנציאל לחוש שלמות פנימית, ושהתחושה הזו נחווית בגוף ובחושים. כל מצב שאנו חווים הוא חלק מהכוח השלם שלנו, אם רק נלמד לא לבקרו או לשפוט אותו. הגוף והחושים הם שער ללא מודע שם מתרחשים החיים הפנימיים שלנו, משם אנו מתנהלים, שם יש כאב שמבקש להתגלות. הסברתי את תפיסת עולמי לאלונה, זה מאוד חיזק והרגיע אותה...היא לא פגומה עם כל תחושותיה ומצוקותיה...הכול בסדר...היא הייתה רתומה לתהליך המשלב עבודה גופנית ותודעתית!

יש!

העיקרון השני הוא לזהות התנהגות או איכות דומיננטית - כוח גלוי, ולהעצים אותו עוד יותר. בדרך כלל זה נתפס כבעיה. למשל אלונה זקוקה לחוש שהיא בשליטה, ויתרה מכך..אוהבת להיות בשליטה, זה נותן לה כוח, זקיפות קומה, הגנה. הצעד הראשון היה לחזק את הכוח הגלוי והדומיננטי הזה, השליטה שלה, בדרך מעצימה דרך הגוף. בחרתי עבורה את צב האדמה כמורה ומדריך: שקול, מתון יציב. הוא מייצג שליטה מאוזנת ומיטיבה.

ההתוודעות לכוחו של צב האדמה כללה נשימה, דמיון ותנועה. היא הרגישה עם התנועות כדג במים. אלונה התקרבה לתחושות גופה, היא הרגישה בנוח בטריטוריה שמוכרת לה, היא חשה מובנת ומוערכת, זה עזר לה לבטוח בי ובתהליך.

חשתי שאלונה מאוד סגורה. היא משתפת פעולה ברצון אבל המודעות הרגשית שלה לא מפותחת והיה נחוץ למצוא דרך עוקפת מילים כדי להבין את מצוקתה.

השתמשנו בקלפי נפש חיה, בעלי חיים כהשתקפות הכוח האישי, להעמיק ולחדד את התהליך. זוהי דרך נפלאה ליצור תקשורת פנימית ולחשוף מיידע מהלא מודע באופן לא חופר ולא מאיים המאפשר חופש דמיון, ובעיקר, כל אחד בקצב שלו!

הקלף המייצג את מצוקתה, אותו שלפה באופן סמוי, היה האריה. עברנו תהליך של דמיון פעיל עם האריה שבתוכה. כשהזמינה את האריה בדמיונה לחבור אליה במקום בטבע הוא הגיע ללא היסוס והרגיש בנוח במחיצתה, הישיר מבט אליה והראה לה שיש מקור מים בקרבת מקום. היה בניהם קשר מעולה וללא פחד. לאחר המפגש עמו אלונה הרגישה חיונית ונינוחה. מאז המפגש עם האריה, שמייצג את חוסר האיזון שלה בנושאי שליטה והגדרת טריטוריה אישית חל שיפור משמעותי ברמת המתח שלה. היא נפתחה יותר ושיתפה אותי במצבים ובהתנהגות בהם חשה חוסר נוחות ובושה. למשל, כשהיא לא מוצאת משהו, עגיל למשל, היא ממש נכנסת לקריזה ולמערבולת כפייתית של מחשבות ופעולות...

איפה העגיל? אני לא רוצה עגיל חדש, אני רוצה את זה...לא אירגע עד שאמצא את זה...איך יכול להיות שאיבדתי את זה? למה אף אחד לא רואה את זה? איבדתי את זה...איבדתי...המחשבות האלו לא נותנות לה מנוח והיא חשה לכודה. גם שנתה לא רגועה.

וכאן הרגע להסביר את העיקרון השלישי לפיו אני עובדת - איזון הקטבים: לכל איכות גלויה יש איכות סמויה שאנו לא מודעים אליה כלל וכלל, שופטים אותה ונמנעים ממנה בכל מחיר. רק נוכחות מלאה בקוטב הסמוי, שם גם נמצא הכאב הפנימי שלנו, יביא לאיזון ולריפוי רגשי.

כאן אנו רואים איכות כמו הצורך לשלוט, מודעת וגלויה, מהו הקוטב שלה?

הקוטב שלה הוא חוסר אונים.

אלונה נמנעה בכל כוחה לחוש חסרת אונים, חלשה, פגיעה, רכה, מבולבלת...לא ולא!

שוחחנו על כך, והסברתי לה שמבחינה הוליסטית לכאבי הברך שלה יכולה להיות סיבה נפשית.

ברך מייצגת יכולת להתכופף, להתגמש, להתרכך. ברך=רוך=ברכה. להיות קטנה וחסרת אונים זה בהחלט תפקוד נפשי של הברכיים שלנו. לכרוע ברך, פיק ברכיים, לזחול על הברכיים...כתינוקת. ויש בזה ברכה.

וגם כאן השתמשתי בקלפים כדי לברר ממה על אלונה להשתחרר כדי להתאזן. חיפשנו מיידע פנימי מיביל אותנו למקור הבעיה.

הקלף שבחרה באופן סמוי הוא צב האדמה.  כשהזמנו את צב האדמה להצטרף אליה במקום כייפי בטבע, הוא הגיע כצב קטן על הדשא בבית. לאחר שהודתה אלונה לצב על שהגיע להנחות אותה, היא ביקשה ממנו מסר על מהות הבעיה שלה.

הצב נסוג והכניס את ראשו לשריון.

זה אומר הרבה, זוהי תגובת פחד והתגוננות מובהקת.

בעקבות המסר הזה הנחתי את אלונה על ציר הזמן כדי שאיתותי גופה יספרו לנו מתי חוותה את הפחד שמשתק את הזרימה הטבעית של חייה.

דמעות זלגו כשהגענו לגיל 18, 17, 16...היא סיפרה לי לראשונה שחוותה דחייה חברתית לא מובנת ולא מוסברת, שהתרחקו ממנה כמעט כולם מלבד שתי חברות, שלא ברור לה מה עשתה ובמה היא אשמה.

תחושת הביזיון וההשפלה שחוותה במשך שלוש שנים, שנים של התבגרות ועיצוב האישיות, נטבעו בה. חותם כואב של דחייה, חוסר שייכות, ובעיקר בספקות עצמיים רבי עוצמה. במה אני אשמה? למה איבדתי את החברים שלי?

רואים את הקשר לאיבוד העגיל? לצורך להיות חזקה ולא פגיעה? לברך הכואבת... ?

עבדנו על תהליכי שחרור עם הנושא הזה, ומצבה הנפשי של אלונה משתפר. היא נוסעת לטיול של חצי שנה ללא חשש!

אחד מהתהליכים שמחה לשתף אתכם. זהו התרגיל של החתולה כאן בקישור.

 מהי תחושת תקיעות ואיך להשתחרר ממנה

ימים של רוך וחוסן לכולנו,

אור

אודות כותב/ת המאמר
אור בגים
אור בגים
צרו עימי קשר
X

צרו קשר

אודות
מייסדת שיטת "נפש חיה" - לימוד נתיב השלמות הפנימית, מטפלת רגשית רב - חושית, מתמחה בתנועה ובמגע. מטפלת בילדים, מתבגרים ומבוגרים.
המתן

Auto onPageLoad Popup

*אני רוצה לקבל תכנים מעצימים בתחומים הבאים:

כתובת הדוא"ל שתמסרו לא תועבר לכל גורם חיצוני, גם אנחנו שונאים ספאם.